רקמה אנושית אחת / מוטי המר

"כי כולנו, כן כולנו
כולנו רקמה אנושית אחת חיה
ואם אחד מאיתנו
הולך מעמנו
משהו מת בנו –
ומשהו, נשאר איתו".

איך אפשר לתאר 'אין'?

הרי אני אומרת שה'אין' יוצר, מאפשר, מגלה עולם חדש… אבל ה'אין' של היום כל-כך סופי. סותם את הגולל על חייה של פיה שהכרתי.

ואיננה עוד.

והפיה היתה שלי לרגעים ושל אחרים בפעמים שונות. והפיה לימדה אותנו על חסד זך, על הסתכלות מוארת ונטולת מורא, על נתינה עמוקה, אמיתית וכנה.

הו כמה כנה.

נוחי לך פיה שלי.

שבט שלם מאחוריך.